נפאל היא ממלכת שרשרת ההימאלאיה. היא גובלת בצפונה בסין, ובדרומה, במערבה ובמזרחה בהודו. מבין ארבע־עשרה הפסגות הגבוהות בעולם, שמונה נמצאות בשטחה — מה שהפך אותה לגן עדן עבור חובבי טרקים, הרים ונוף.
דת ואוכלוסייה
מלבד ההינדים, הבודהיסטים והמוסלמים, יש בנפאל גם מיעוט קטן של נוצרים ובני דתות אחרות. בחיי היום־יום מתקיים שילוב מרתק בין שתי הדתות העיקריות — הינדואיזם ובודהיזם.
במסלולי הטרקים בהרים תפגשו בעיקר אוכלוסייה טיבטית־בודהיסטית, על סממניה הייחודיים.
תרבות ומסורת
במהלך הטרק תיחשפו לתרבות הטיבטית־בודהיסטית, שיש לה מספר מאפיינים.
קירות תפילה — Mani Wall
קירות מלבניים הבנויים מלוחות אבן, שעליהם חרוטות או מצוירות מנטרות ותפילות בודהיסטיות. הנפוצה שבהן — "הום מאני פאדמה הום". בקירות אחדים מורכבים גם גלגלי תפילה, וההקפה והגלגול שלהם מעניקים צבירת קארמה חיובית.
איך עוברים ליד קיר מאני:
- חולפים על פני הקיר מצדו השמאלי, בכיוון השעון.
- הכיוון הזה מדמה את תנועת השמש והכוכבים, ומסמל הרמוניה עם הטבע והיקום.
- יד ימין מסמלת בתרבות המזרח קדושה וטוהר, ולכן במעבר הזה יד ימין נמצאת בצד הקיר — מה שמשדר כבוד כלפי המנטרות והתפילות החקוקות על האבנים.
סטופות ומקדשים
במהלך הטרק תפגשו גם סטופות — מבנים סגורים המשמשים מקום לתפילה ומדיטציה — וכן מקדשים, מבנים פתוחים למאמינים לתפילה.
דגלי תפילה
דגלי תפילה טיבטיים מתנפנפים לאורך כל הדרך. עליהם מודפסות תפילות ומנטרות, וכך לפי האמונה הבודהיסטית הרוח הנושבת מפיצה אותן לכל עבר. הדגלים מופיעים בחמישה צבעים, תמיד באותו רצף קבוע, וכל צבע מייצג אלמנט מרכזי בטבע.
- כחול — שמים וחלל
- לבן — רוח ועננים
- אדום — אש
- ירוק — מים
- צהוב — אדמה
נפאל בלי טרק
אפשר לטייל בנפאל גם בלי לצאת לטרק — יש הרבה מה לראות בערים ובכפרים, גם מבחינה נופית וגם תרבותית. בעמק קטמנדו אפשר לבקר בערים העתיקות פאטן ובהקטפור, ובמנזר נאמו בודהה. וכמובן גם בפוקרה יש אין־סוף אפשרויות טיול ועניין.